המשק הקרוי פועלי

נבואתו של מרכס לא התאמתה. החיים לא הותירו ממנה אלא את זכרה. אולי משום כך מכריזים, באיחור כה רב, אנשי אחדות העבודה, כי הם אינם חושבים עוד כמרכס, באשר לו היה חי בימינו, לא היה חושב, כפי שחשב בימיו. עובדה היא, כי בארצות המפותחות באה במקום התרוששות המונית, עליית רמת חיים כללית. לא היו בהן מהפכות, הן פרצו בארצות הלא מפותחות. רקען הכלכלי היה אפל, אך סיבתן המכרעת הייתה דווקא מדינית, נפשית. השאלה, מדוע דרך רשעים צלחה, חלה על כל התקופות, על כל המשטרים, על כל העמים. תשובה מידית אין. נחמה נצחית יש. איש בער לא ידע וכסיל לא יבין זאת: בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי אוון- להישמדם עדי עד.