המשבר באמריקה ואנחנו

מאמר עיתון
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"ד ניסן התשל"א, 9 באפריל 1971
נושאים:
בטחון - טוהר הנשק. מדיניות חוץ - דיפלומטיה, יסודות מדיניות החוץ

השאלה האחת היא, מהו ההבדל בין מעשהו של קאלי לבין פעולתו של טייס אמריקאי, המטיל מן הבי-52 את פצצותיו על העיר או הכפר, מהן בדרך כלל נהרגים ונפצעים אזרחים, לא חיילים, אנשים, נשים וילדים. לכאורה אפשר למצוא קו מפריד. יש הבדל בין מצב, בו אדם מזוין מפנה את נשקו, ביודעין, כנגד איש חסר מגן, איש או ילד, לבין מצב בו מותקף מגבהים "אובייקט", שתושביו, העלולים להיפגע, אינם נראים לעין. אבל אין לסתור, כי בהבדלה זו יש מדה רבה של התכחשות לעובדות. המושג של הפצצה "אסטרטגית" היה קשור, מלכתחילה, וביודעין, בפגיעה באוכלוסיה האזרחית. מי ששולח להק מפציצים מעל עיר גדולה, אפילו הוא מכוונם למטרה אסטרטגית כה חשובה, כמו תחנת רכבת, הנמצאת כרגיל, בלבה של העיר, יודע היטב, כי מספר לא נודע של אנשים, נשים וטף, ייפגעו בשעת ההפצצה. יש אומרים, כי במלחמות המתנהלות בתקופתנו, אין ברירה אחרת. אבל אם כך, יש ברירה אחרת – לא להיות צבוע.