המצב במדינה הרצאתו של יו"ר תנועת החרות, מר מנחם בגין, בישיבת הפתיחה של הועידה הארצית הששית.

מאמר עיתון: חרות
פורסם בתאריך:
כ' ניסן התשכ"א, 6 באפריל 1961
מתוך:
עמודים 5,6

עם פרוץ הפרשה פורסם מאמר בעתון המופיע בשפת שייקספיר בירושלים, מטעם חוג מסויים בתוך מפלגת השלטון, תחת הכותרת "Mr Lavons versus the Army" (מר לבון נגד הצבא). את הפסוק הזה אפשר להפוך: הצבא נגד מר לבון. מה הוא הצבא, לא הוסבר לנו: כל חייליו, כל מפקדיו, ראש המטה, קציניו? אבל מי הוא מר לבון, בהקשר זה אנו יודעים: שר הבטחון לשעבר. והנה נאמר לנו: שר הבטחון נגד הצבא, או להיפך: הצבא נגד שר הבטחון. ועוד נאמר לנו שם: ,,חיילים טובים אינם מבקשים ליטולי מידיהם שלטון אזרחי אלא אם כן האזרחים, בשכחם את חובתם לספק ממשל תקין, תועים במשחקים חסרי תכלית". פירוש הדבר: בתנאים מסויימים דוקא חיילים טובים צריכים ליטול לידיהם את הממשל האזרחי. מתי? – כאשר האזרחים "The Caritans" תועים במשחיקם חסרי תכלית. ומי יחליט מתי האזרחים החלו לתעות במשחקים חסרי תכלית. ומי יחליט מתי האזרחים החלו לתעות במשחקים פוליטיים חסרי תכלית – כמובן: החיילים. למה? משום שהם טובים. עם פרוץ הפרשה הודיע ראש הממשלה של הימים ההם שהוא מיאן לפטר פקיד גבוה במשרד הבטחון ולהעביר מתפקידו קצין בעל דרגה גבוהה בצבאנו משום ההכרה שאם ימלא את דרישתו זו הכפולה של שר הבטחון, תהיה תגובת שרשרת ותבוא הצמוטטות בתוך הצבא. לא פחות ולא יותר. חיל נאצר לא הצליח לגרום להתמוטטות של צבאנו. צבאות ערב כולם לא גברו עליו. אבל אם שר בטחון מסויים דורש לפטר פקיד בכיר מסויים וקצין בעל דרגה גבוהה מסויים מתפקידיהם – אזי קבלת דרישה כזאת עלולה להביא לידי כך ,,שצבא ישראל כולו יפול, יתפורר ויתמוטט. העתון ההוא כתב על Disintegration ,,התפוררות". אם זוהי הסכנה, נשאלת השאלה הגדולה: היכן עליונות המוחלטת, הבלתי מסוייגת, של הרשות האזרחית הנבחרת, יהיה נושאה אשר יהיה, מעל לכוחותיה המזוינים של המדינה? נתגלתה הסכנה בכל היקפה, בכל חומרתה, ויהיה על העם לדאוג לבל תשוב עוד. ואולי הדרך המתאימה היא להרחיב, או לקיים הלכה למעשה, את סמכותה המלאה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הממונה עפ"י החוק על כוחותיה המזויינים של המדינה – ובכיוון זה תציע תנועת החרות את הצעותיה לאומה. ב-10 אפריל 61 מתפרסם מאמר בחרות בו דיווח שמשה דיין שלח מכתב למערכת בו טען כי אינו יכול להגיב לטענותיו של בגין על פגישתו עם האדם השלישי מטעמים של צנזורה צבאית והצורך בפרסום מסמכים צבאיים רגישים.