הממשלה מונעת דיון מדיני.
...הממשלה שלטת, מחליטה, מבצעת. האופוזיציה אינה יכולה, אלא לעתים רחוקות, להכריע. אבל היא תמיד חייבת לנסות להשפיע. אין בידה אמצעי ביצוע ממלכתיים, אבל לרשותה גורם אנושי חשוב: יזמת המחשבה. אם האופוזיציה יוזמת דיון, יש לאפשר לה לפתוח בו. הממשלה, אם היא מוכנה לכך, תודיע, כי היא מסכימה לקיום הדיון. עם סיכומו, תתקבל החלטה זו או אחרת. זוהי מערכה פרלמנטרית הוגנת, כדי לא להשתמש במושג של משחק הוגן, העלול לעורר, לא באנגליה אלא בישראל, אי הבנות מסויימות. משום כך נהוג בפרלמנט הבריטי כי הדיונים מדיניים, או הגנתיים, או כלכליים, שיוזמו על ידי האופוזיציה, מתחילים בהצעת החלטה, המוגשת על ידה, ואילו הממשלה מגישה תיקון (Amendment) להצעה זו, כי שהחלטת הבית תקרא ,,כך", כלומר אחרת מכפי שרוצה הצד שכנגדץ אצלנו, צרות העין היא, אם מותר לומר כך, כה רחבה, והקטנוניות, שוב אם ניתן כך להתבטא, היא כה גדולה, עד שהממשלה משתדלת ליטול מאת האופוזיציה את זכות הפתיחה ולטשטש את יזמתה שהיא זכותה וחובתה גם יחד.