הישיבה התשעים-וחמש של הכנסת השמינית – יום שני, הי חשון תשל״ה 21 אוקטובר 1974 – הכרת או"ם באירגוני המרצחים הערביים

אני קורא לראש הממשלה ולכל חברי הכנסת ללא הבדל סיעה, שיתבוננו היטב במושג של ״מינכן״: ראשית, איומים של רודן דמים, אם לא ייכנעו לרצונו, לפתוח במלחמה ולסכן את שלום העולם. אנו שומעים איומים כאלה כל יום. הם לא יכולים להרתיע אותנו, אין שום סיבה לפיק ברכיים. אינני מקבל את הדעה שנתקבלה לאחרונה וגם פורסמה, כאילו בעקבות מלחמת יום-הכיפורים צבאנו איננו עוד כוח מרתיע בפני מלחמה, אלא יהיה כוח מכריע לאחר שתפרוץ. לא היה ולא נברא. דווקא מה שקרה במלחמת יום-הכיפורים מוכיח שצה״ל יכול להיות כוח מרתיע מפני מלחמות. אויבינו לא העזו לפתוח בהתקפה כל עוד לא למדו עד הרגע האחרון שצבאנו איננו מגוייס ואיננו עומד במקומות שבהם הוא צריך ויכול היה לעמוד. או-אז הם התקיפו. אבל אילו צה״ל היה מצוייד כהלכה, דרוך, עומד על המשמר במקומות הנכונים — הוא יכול היה להרתיע את אויבינו מפני התקפה או תוקפנות מחודשת. גורם שני של מינכן — מהו? לחץ של ידידים: תיכנעו, תקבלו את התביעה של רודנות דמים; אתם, חלילה, תסכנו את שלום העולם אם לא תיכנעו. והתוצאה היתה: נכנעו ושלום העולם נהרס. יש לנו היום הרבה יותר כוח ואמצעים להשפיע נגד לחץ אומלל כזה של ידידים מכפי שעמדו לרשותם של מאסאריק ובנש, אם נפעיל את העם היהודי, במיוחד את יהדות ארצות-הברית המצפה לאות.