הישיבה השנייה של הכנסת השמינית יום שלישי, כ"ח טבת תשל"ד 22 ינואר 1974 ג. הודעת הממשלה על המצב המדיני – דיון

בכל מערכת הבחירות התפארתם כי לא זזתם אף שעל אחד מקווי הפסקת האש והבטחתם כי לא תהא תזוזה כזאת אלא בהסכם שלום. אתם מצדיקים את הצדע החמור הזה בכך שכבר בעבר דיברתם על הסדר חלקי עם מצרים. אני זוכר את הימים שבהם היו דיונים על הסדר חלקי. בימים ההם לא הסכמתם שאפילו חייל מצרי אחד יחצה את התעלה. סיסקו ביקש מכם סמכות לומר לסאדאת: אלף חיילים, חמש מאות חיילים מצריים, יעברו את התעלה. סירבתם לחלוטין. ואנחנו שמחנו על ההתעקשות הזאת. כי הרי הבעיה אינה במספר החיילים. השאלה הגדולה היא: האם מדבר סיני יפריד בין מצרים לבין ארץ-ישראל, או שיתמלא צבא מצרי? זו שאלת גורל, גם להם גם לנו. מדבר סיני הוא שער הפלישות לארץ-ישראל מימי קדם ועד ימינו, ואם מצרים עומדת על כך שחייליה יהיו מן העבר המזרחי של תעלת סואץ, זוהי ההוכחה שפניה לא לשלום אלא לתוקפנות מחודשת. מכאן ההתעקשות שלכם: רק שוטרים מצריים יעברו את התעלה; חיילים – בשום פנים ואופן לא. זו התקיפות. אין שום ספק שראש הממשלה היא אדם תקיף, אבל מה לעשות ובחיי הארוכים ראיתי אנשים תקיפים, שגם אם הם נכנעים – הם עושים זאת בתקיפות רבה, במיוחד כלפי פנים.