הישיבה השמונה-עשרה של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ב אב תשל"ז 27 יולי 1977 הודעת ראש הממשלה על מסעו לארצות-הברית
השיחות בינינו היו גלויות לב. היו לנו חמש שעות של שיחות ומתוכן קרוב לשעתיים — מכל מקום, למעלה משעה ומחצה של שיחות אישיות לחלוטין — הוא ואני היינו יחידים בחדר שבו דיברנו, אני בטוח שהכנסת לא תדרוש ממני שאספר על תוכנן של שיחות אישיות כאלה. הן התנהלו באמון מלא ונסתיימו באמון מלא וזה הסיכום שאליו הגענו: יש לנו חילוקי-דעות. להווי ידוע שיש בין שתי מדינות גם חילוקי-דעות ויש בינינו מידה רבה של הסכמה בעניינים חשובים. חילוקי-דעות אלה אינם צריכים להביא לקרע כלשהו בין ארצות-הברית לבין מדינת ישראל ואני מקווה שאמנם כך יהיה. כבני חורין, כידידים, ולפי הכרתי כבעלי חורין — משום שאנחנו תורמים רבות גם לבטחונה הלאומי של ארצות-הברית וכן נוסיף לעשות — אנחנו נדון על כל בעיה אשר תהיה במעגל חילוקי-הדעות. נגיע ונעשה מאמץ להסכים, או אם יהיה הכרח בכך —גם להסכים שלא הסכמנו, אבל תישמר הידידות ותועמק בין המדינה הדמוקראטית האדירה, תקוות האנושות כולה ונושאת דגל החופש והדמוקראטיה בהנהגתו של נשיאה שהוא גם מנהיגו וגם מגינו של העולם החופשי, לבין מדינת היהודים המחודשת, מדינה קטנה המקיימת את חזון ההיסטוריה הגדולה של העם היהודי, אשר נרדף על צוואר מדור לדור ובדור זה הושמד, והוא, במאמציו ובשארית כוחו הלאומי, בגבורת בניו הלוחמים ובמאמץ חלוציו הברוכים, הקים לנו את המדינה; וכולנו נדאג לכך שהיא תהיה קיימת כמדינת היהודים בארצנו לדורי דורות.
