הישיבה השמונה-עשרה של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ב אב תשל"ז 27 יולי 1977 הודעת ראש הממשלה על מסעו לארצות-הברית
אני מבקש, על רקע ההחלטה שנתקבלה אתמול על-ידי ועדת השרים לענייני התיישבות — שלפיה יוכרו הישובים אלון-מורה, עפרה ומעלה-אדומים — אני מבקש להודיע את עמדת הממשלה בקשר עם ההודעה של מזכיר המדינה. הוא אמר אמש כי ההתנחלויות נוגדות את החוק הבין-לאומי. עם כל הכבוד, אומר למזכיר המדינה שזוהי האשמה שאין לה יסוד. מדינת ישראל מקיימת את המשפט הבין-לאומי... הממשל הישראלי בארץ-ישראל איננו שלטון כיבוש. הכנסת קבעה זאת בשנת 1967. בשנה ההיא קיבלה הכנסת חוק האומר: הממשלה רשאית בצו להחיל את השיפוט, המשפט והמינהל של המדינה על כל שטח של ארץ-ישראל כפי שייקבע בצו. זה החוק. זה החוק שלנו. זה החוק שהתקבל על-ידי בית-הנבחרים של מדינת ישראל הריבונית. הכנסת בחוק וכחוק הסמיכה את הממשלה, על-פי סמכותה, אפילו ללא צורך בפנייה נוספת אל הכנסת אלא בצו אדמיניסטראטיבי, להחיל את המשפט והשיפוט והמינהל של המדינה על כל שטח של ארץ- ישראל. במלים אחרות, אנחנו, על-ידי החוק ההוא, קבענו באזני כל העמים שארץ-ישראל, בשום חלק ממנה, איננה בבחינת occupied territories או שטחים כבושים, כיוון שהכנסת, כחוק, הסמיכה את הממשלה להחיל על כל שטח משטחי ארץ-ישראל את השיפוט, המשפט והמינהל של המדינה.
