הישיבה השמונה-עשרה של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ב אב תשל"ז 27 יולי 1977 הודעת ראש הממשלה על מסעו לארצות-הברית

נשער בנפשותינו שמושלי המדינות שבהם נמצאים מקומות אלה היו מכריזים ומחליטים שכל אזרחי אמריקה יכולים לבוא למקומות הללו זולת סוג אחד של אזרחי ארצות-הברית — אזרחים יהודים, היתה קמה זעקה בכל רחבי ארצות-הברית, ובצדק, על אפליה זו נגד יהודים. זו אפליה מובהקת. לכן אנחנו שואלים: האם אפשר להעלות על הדעת שממשלה יהודית תמנע מיהודי בארץ הזאת, בארץ-ישראל, לרכוש קרקע או לבנות את ביתו בבית-לחם המקורית, בחברון ובשילה? במלים אחרות, אנחנו עמדנו על הזכות, שאיננה ניתנת לערעור, של יהודים לחיות בארץ-ישראל. אין שום סיבה שיהודים וערבים יחיו ביפו ובחיפה וברמלה ובלול ובעכו ובנצרת ובמקומות אחרים ושלא יחיו יחד, בשלום ובכבוד הדדי, ביהודה ובשומרון, בעזה וברפיח. אין שום הצדקה לכך וזוהי עמדת הממשלה.