הישיבה השלוש מאות שמונים ושש-חוק התקציב לשנת 1954/55

באשר למדיניות אין את נפשי לנהל עם אחראים לה ויכוח הקרוי "עקרוני". שוא הוא. אין לנו נקודת מוצא משותפת ואף בסיס משותף אין. אתם – נקודת המוצא שלכם היא התכחשות לאמת ההיסטורית; אנחנו – נקודת המוצא שלנו נאמנות לאמת ההיסטורית. אתם – בסיסכם הכוח, אנו – בסיסנו הזכות. רמלה, גם אם לא הוכללה במפת המדינה העברית, כפי ששורטטה בעזרתכם ובהסכמתכם על ידי ארגון האומות המאוחדות – שייכת לנו; למה? – ככבשנוה. אולם העיר העתיקה של ירושלים – מן הדין שתהיה שייכת לחוסיין בן-טלאל-בן עבדאללה ו צאצאיהם לפחות 99 שנים; למה? כי לא הצלחנו, אף על פי שניסינו, לכבשה.