הישיבה השלוש-מאות של הכנסת השלישית יום שני, ד׳ סיון תשי״ז (3 יוני 1957) ביקורו של שליח נשיא ארצות-הברית, מר ריצ׳ארדס, בישראל
בסעיף העיקרי של החלטת הקונגרס... נאמר: ״הנשיא מוסמך להציע באזור הכללי של המזרח התיכון תכניות לסיוע צבאי לכל אומה או קבוצת אומות באזור זה המבקשות סיוע כזה. יתר על כן, ארצות- הברית רואות כחשוב לאינטרס הלאומי ולשלום העולם את קיום עצמאותן ושלמותן של ארצות המזרח התיכון. למען מטרה זו, אם הנשיא יחליט על הצורך בכך (״If the President determines the necessity thereof) תהיינה ארצות-הברית מוכנות להפעיל כוחות צבא כדי לעזור לכל אומה או קבוצת אומות המבקשת עזרה נגד תוקפנות מזויינת מצד כל מדינה הנמצאת בפיקוחו של הקומוניזם הבינלאומי ( controlled by" InternationalCommunism") בתנאי שהפעלה זו (״such employment״) תהיה בהתאמה להת- חייבויות של ארצות-הברית ולחוקת ארצות-הברית״...מתכנה של ההחלטה הזאת בולט כי כולה נמסרה לפירוש בידי מינהלה זו או אחרת- היושבת בוושינגטון... שכל ההחלטה הזאת של הקונגרס היא כחומר ביד היוצר... אפשר לומר כי החלטה זו ניתנה לפירוש בידי מבצעיה, לביצוע בידי מפרשיה... מה עשתה הממשלה? היא הפקירה את ממשלת ישראל לפירוש של כל מזכיר מדינה בוושינגטון, של כל נשיא, של כל הרכב שלה. אני סובר שזהו דבר ללא דוגמה אפילו בתולדות מדיניותנו."