הישיבה השלוש מאות ותשעים ותשע של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ז בטבת התשמ"א 24 בדצמבר 1980 – הצעה לסדר היום ניהול עצמי של ערביי השטחים המוחזקים

ישנה, כפי שכבר הסברתי, בעיה מדינית יסודית. אנחנו רצינו להבטיח — ואני חושב שהבטחנו בהסכמי קמפ-דייוויד — אם יושג הסכם, כפי שנאמר שם, לביצועו של ההסכם, את העקרון שלא תקום ביהודה ושומרון ועזה מדינה עראפיסטית וגם לא יקום פרוזדור העלול להוליך להקמתה. אסור לנו לזוז מהעמדה הזאת כמלוא הנימה. כל אחד מבין את הסכנה לעם ישראל ולמדינת ישראל הכרוכה באפשרות כזאת. משום כך, אין לנו להתייאש מהמשך המשא-ומתן. נכון, יש קשיים. זה לא המקרה היחידי שבו מתנהל משא-ומתן תוך קשיים ביחסים בין העמים. יש להודות על כך, יש פירושים שונים. אבל כל זה מתנהל במשא-ומתן.

...

אל נעשה איפוא שום אקטים חד-צדדיים. מבחינה בטחונית ומבחינה מדינית יש בהם סכנה רבה.