הישיבה השלוש-מאות-ותשעים-ושש של הכנסת השביעית – יום רביעי, י״ט אדר א' תשל"ג 21 פברואר 1973 – הצעה לסדר-היום – הודעתו של השר אלון על ירושלים והמקומות הקדושים

זה הר-הבית, זה המקום המקודש ביותר לישראל מאז היותו לעם. במשך דורות פנו אבותינו אל הר-הבית, וביום הקדוש ביותר בשנה היו מביעים את תפילותיהם בדמע ובגעגועים בדובבם את המלים עתיקות היומין: והכוהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים... וגו'.

ובימי קדם, הגדול בחזונות אנוש, "וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות" — חזו נביאי ישראל, גם ישעיהו וגם מיכה, אל המקום הזה לאמור: והיה באחרית-הימים נכון יהיה הר בית ה׳ בראש ההרים ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים, והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל בית ה' אל בית אלוהי יעקב, ויורנו מדרכיו וילכו באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.