הישיבה השלוש מאות ושמונים ושבע של הכנסת השלישית
ואתם תעקבו איש אחר רעהו, ואחר כך תוכיחו שהשר מסר ידיעה סודית לעתון? מנין לדעת שהידיעה היתה סודית? אם חבר ממשלה מסר אותה לאחר כל ההתחייבות, לאחר איום בעונש - בוודאי לא היתה סודית. סתימה פה לעתונות? בוודאי, לראש הממשלה יש יחס מיוחד לעיתונים. אמנם שינה אותו. לפני הבחרות לכנסת הראשונה טען שלא דרושה אופוזיציה לממשלה, ואם תהיה דרושה ביקורת - העתונות תעשה זאת. אחר-כך שינה את דעתו, ואמר שהאופוזיציה דרושה, אבל העתונות - מה זה בכלל עתון? שוכרים פועלים, דפוס - וזה עתון. אתם רוצים להטיל אחריות על עורכי העתונים משום שאחד מחברי הממשלה לא קיים את כל ההתחייבויות החגיגיות? אנו נתנגד בכל כוחנו לחוק הפלילי הזה, המשפיל לא רק את העתונות אלא גם אתכם. אם אתם רוצים לעשות את עצמכם ללעג ולקלס בעיני האומה ובעיני העולם - כאוות נפשכם. אבל אנו, האופויציה הנאמנה, דואגים לכבודו של המוסר הממלכתי ששמו ממשלת ישראל. ואתם מגחכים אותו, אתם מלעיגים אותו, אתם מזלזלים בו - אתם, היושבים בו. ואני מקווה שעוד חברי הכנסת מכל הסיעות יחשבו שנית אם לקבל חוק בושה כזה.
