הישיבה השלוש מאות ושלושים ותשע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה)

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ג' אב התשי"ז, 31 ביולי 1957
מתוך:
כרך 22 עמ' 2600,2603-2604,2609-2610

לפני שבועיים שמענו מפי אזרח שאינו רגיל, אולי אף אינו מסוגל, לשכוח שום דבר ביחס לעצמו, כי על העם לשכוח עבר, דבר שאין לו משל ודוגמה בתולדות האנושות. קריאה זו לשיכחה כוסתה באיצטלה של מדינאות וממלכתיות של אינטרס עליון. איצטלה זו עשויה קורי עכביש ובנגיעה ראשונה היא תיקרע לגזרים. היו דברים מעולם. כי לוותר על ערכים מוסריים למען ערכים חומריים, ואני משתמש בכוונה בלשון נקיה ביותר, לא דרושה שום מדינאות ושום ממלכתיות. צריך להחליט כי טובת הנאה עדיף מערכים מוסריים. אנו מאמינים כי בהיסטוריה הערכים המוסריים הם שקבעו, ואני משוכנע כי אלמלא אמונתנו זו לא היתה קמה מדינת ישראל, אולם זו היתה הקריאה. מה מבקשים לשכוח ולהשכיח? איני מעלה על הדעת, שנעשה נסיון להגשים את ההכרזה הזאת -- לשכוח, כי על אדמת גרמניה הולכים בראשים מורמים ומתרוממים מיליונים אנשי ס.א וס.ס. מיליונים חיילים של הצבא הטמא ההוא, שידיהם הם מגואלות בדמם של תינוקותינו הטבוחים. לשכוח ולקבל במדינת ישראל את נציגם, ובוודאי אף נציגם שלהם ילווה לבית-הנשיא של הרפובליקה הישראלית המחודשת, תעמוד מולו יחידה של הצבא העברי המחודש, בה ניצבים בנים של הטבוחים. יתומים של אלה שהועברו לתאי הגאזים, והיחידה הזאת תגדל נשקה בפני נציגם של רבי-טבחים ומרצחים, ומכלי נשיפה מוחזקים בידי שוטרים עבריים, אף הם יתומים מהורים שנטבחו בידי המרצחים האלה, יישמע ההמנון ,,דויטשלאנד איבר אלעס", שהושר בפיות הטמאים ביותר מעל קברותיהם של כל אבותינו ואמותינו, גם על האפר המפוזר ברחבי אירופה. את כל זה לשכוח, לקבל את הנציג הזה של עם המרצחים הגרמני. אם יהיה נסיון להגשים את ההכרזה הזאת - ויימצא אזרח אחד בישראל שיעשה מעשה כדי לפגוע בתקינות היחסים בין המדינה העברית לבין מדינתו של עם המרצחים, הרי אומר כי אני, איש יהודי, אהיה בין רבבות ובין מאות אלפים יהודים שבאדם הזה לא יראו לא רק בוגד אלא אף מבחינה מוסרית לא יראו בו עבריין. אם הוא יעבור על החוק הכתוב - זכאית המדינה לתבוע אותו לדין. הוא חייב להיות מוכן ליתן את הדין, אולם אנו, בני ישראל, ביחוד בדור הזה, למדנו שלא חקיקתו של החוק קובעת את קדושתו אלא מהותו?במדינה דמוקראטית, בין שאר הזכויות הניתנות לבן אדם, אם הוא חופשי ניתנת לו הזכות: לשבת למען ענין צודק בבית הסוהר. במשטר טוטאליטארי, קומוניסטי או פאשיסטי, אין זכות כזאת, כי במשטר כזה אין אדם יכול לשבת בבית הסוהר בגלל עניין צודק. לפני שהוא אומר מלה אחת בגלל העניין הצודק-הוא כבר יושב, וכשהוא מוכנס לבית הסוהר, אין איש יודע לשם מה ועל מה הוא קיבל את העונש.