הישיבה השלוש מאות ושלושים ותשע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה)
דברי הכנסת
אני חייב לומר עוד פעם, לאחר ששמענו את הבירורים, שאדם החשוד בריגול עדיין אינו מרגל, עדיין איננו אשם. האדם יכול להיראות חשוד בעיני הרשות המבצעת, אבל בית-המשפט צריך לקבוע אם הוא מרגל. אדם שמישהו חושד בו שהוא מרגל — כדי להטיל צו מעצר עליו יש להביאו אך ורק לפני בית-המשפט העליון ? אך אולי זה לא העיקר. אנו יודעים שיש כאן פרוצדורה אלטרנאטיבית, נוחה יותר לרשות המבצעת. לפי טבע הדברים הפעולה הנוחה היא הפעולה המינהלית, ולכן בדרך כלל לא ילכו לשופט בית- המשפט העליון לבקש את הצו נגד אדם חשוד, משום שבחוק כתוב כי כל קצין גבוה במשטרה יכול להטיל על אדם חשוד צו מעצר עד חמישה-עשר ימים. זאת אומרת שבמציאות ייווצר מצב, שלמעשה יטיל קצין המשטרה את המעצר ולא שופט, גם לא שופט בית-המשפט העליון, אף-על-פי שאפשרות כזו קיימת להלכה