הישיבה השלוש מאות ושלושים ותשע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה)

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ג' אב התשי"ז, 31 ביולי 1957
מתוך:
כרך 22 עמ' 2600,2603-2604,2609-2610

אני חייב לומר עוד פעם, לאחר ששמענו את הבירורים, שאדם החשוד בריגול עדיין אינו מרגל, עדיין איננו אשם. האדם יכול להיראות חשוד בעיני הרשות המבצעת, אבל בית-המשפט צריך לקבוע אם הוא מרגל. אדם שמישהו חושד בו שהוא מרגל — כדי להטיל צו מעצר עליו יש להביאו אך ורק לפני בית-המשפט העליון ? אך אולי זה לא העיקר. אנו יודעים שיש כאן פרוצדורה אלטרנאטיבית, נוחה יותר לרשות המבצעת. לפי טבע הדברים הפעולה הנוחה היא הפעולה המינהלית, ולכן בדרך כלל לא ילכו לשופט בית- המשפט העליון לבקש את הצו נגד אדם חשוד, משום שבחוק כתוב כי כל קצין גבוה במשטרה יכול להטיל על אדם חשוד צו מעצר עד חמישה-עשר ימים. זאת אומרת שבמציאות ייווצר מצב, שלמעשה יטיל קצין המשטרה את המעצר ולא שופט, גם לא שופט בית-המשפט העליון, אף-על-פי שאפשרות כזו קיימת להלכה