הישיבה השלוש מאות ושלושים ושבע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ב' אב התשי"ז, 30 ביולי 1957
מתוך:
כרך 22 עמ' 2569-2571

לעומת זאת מתעוררת בעיה משפטית ומוסרית חמורה. מה היא הבעיה המשפטית? אומרים לנו: הרי זוהי סמכות כדין, משמע הממשלה נתנה הוראה, הממשלה החליטה, והכנסת נתנה סמכות לממשלה להורות או להחליט. כלום זוהי הגישה המשפטית הנכונה במשטר הקרוי דמוקראטיה יצוגית? עמים אינם יכולים במישרין למשול, הם מטילים את החובה לנהל את עניניהם על קבוצת אנשים מסויימת נבחרת. אבל הקבוצה הנבחרת, הנבחרת כדין, צריכה לנהל את הענינים בתקופת זמן מסויימת, האין להעלות על הדעת שהממשלה, או הרוב בפארלאמנט באותה תקופת זמן, ימעלו בשליחותם הלאומית? חכמתם הממלכתית של העמים הוכיחה כי יש אפשרות כזו. לכן באמריקה, כנגד נבחר האומה יש חוק הקרוי Impeachment על-פי החוק הזה אפשר לתבוע לדין אדם שנבחר אפילו על-ידי רוב מכריע של העם, אם מעל בשליחותו. ברפובליקות היו טריבונלים מיוחדים הקרויים "טריבונלים קונסטיטוציוניים" לשפיטת מיניסטרים, אם מעלו בתפקידם. ברפובליקה הצרפתית היה חוק ולפיו שום רוב איננו יכול להחליט על שינוי המשטר הרפובליקני. ברוב של שני שלישים אפשר לשנות סעיפים אחרים של החוקה. אבל אפילו כל הפארלאמנט כולו יחליט להמיר את המשטר הרפובליקני באחר — לא שריר ולא קיים, ואין לזה תוקף משפטי. כך קבעו עמים ערובות משפטיות אף כנגד נבחריהם, כדי למנוע מעילה מצד שליחיהם.