הישיבה השבעים-וארבע של הכנסת השמינית – יום רביעי, כ״ז תמוז תשל״ד – 17 יולי 1974 – הגברת הקמתן של היאחזויות בטחוניות והתנחלויות קבע כפריות ועירוניות על אדמת המולדת

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ז תמוז התשל"ד, 17 ביולי 1974
מתוך:
כרך 71
נושא:
שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה, הזכות לארץ ישראל השלמה, יהודה ושומרון

באתי לשאול שאלה פשוטה, שאלה אשר אבותינו, אלה שהניפו את דגל ציון, היו בוודאי תמהים על עצם הצגתה: שתי אפשרויות אלו — עראפאת או חוסיין? והיכן העם היהודי? היכן זכותו שאין לה ערעור על ארץ-ישראל, על-פי החלטה מפורשת שנתקבלה בשעתה גם על-ידי הכנסת השביעית? האם זה הדיון, למי למסור את יהודה ושומרון? או מן הדין שיהיה ברור כי יהודה ושומרון הם לעם היהודי, עריסת תרבותנו, לב לבה של האומה מימי קדם?

באתי איפוא היום לתבוע את הזכות הזאת. אל נמיט עלינו חרפת עולם על-ידי הברירה האווילית: או עראפאת או חוסיין. נאמר כפי שלמדנו מנעורינו, נאמר כפי שלמדנו בתורתנו, נאמר כפי שקיבלנו מאבות הציונות: ארץ-ישראל שייכת בזכות לעם היהודי ומשום כך יש להתנחל בארץ-ישראל.