הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת השישית – יום רביעי כ׳ טבת תשכ״ו (12 ינואר 1966) – הרכב הממשלה החדשה ותכניתה – דיון

זו הפעם הראשונה בתולדות ישראל שיש לנו שליש של ממשלה במשטר פרלמנטרי שהוא מחוץ לכנסת. היה לי הכבוד ב-16 בפברואר 1949 להשתתף, באסיפה המכוננת, בדיון על חוק המעבר. ועדת החוקה הציעה למליאה לכתוב בסעיף 10 לחוק המעבר לאמור: ״הממשלה תהא מורכבת מראש הממשלה וממספר שרים מתוך חברי הכנסת". במלי- אה הסתייג מהצעה זו שר החוץ, מר משה שרת זכרונו לברכה. הנימוק שלו היה כזה: ״איני רואה משום מה עלינו לגזור מראש על עצמנו הימנעות מלהסתייע באנשים, בכוחות עבודה ובכשרונות שהחיים עלולים להביאם לעזרתנו". כזה היה ratio legis של תוספת המלים "או מחוצה לה".

אני רוצה לשאול אתכם, חברי מפא״י הנכבדים: הבעקבות דבריו של חברכם הדגול המנוח הלכתם בהרכבת ממשלה זו?

מי שהתנגד לתיקון הזה היה חבר האסיפה המכוננת ישראל אידלסון זכרונו לברכה, הלא הוא מר בר-יהודה המנוח. הוא הזהיר מפני אינפלציה של שרים שיהיו מחוץ לכנסת, וקבע שזוהי סכנה למשטר הפרלמנטרי. האם בדעה זו התחשבתם, חברי אחדות העבודה ?

לא זו בלבד שמלכתחילה צירפתם שלושה חברי ממשלה מחוץ לכנסת, אלא שלושה חברי כנסת העומדים להיות שרים, מתוך תחבולה המערימה על החוק החרות, התפטרו בעוד מועד כדי להשתחרר מן העול הכבד של חברות בכנסת למען העול המתוק של חברות בממשלה.

בכנסת החמישית קיבלנו חוק, לאמור: ״שר שהוא חבר הכנסת ומתפטר מכהונתו בכנסת, רואים התפטרותו מהכנסת כהתפטרות מהממשלה״. החוק הזה אינו מונע שר שהוא חבר כנסת מלהתפטר ממנה ואפילו אחר-כך להיות מצורף לממשלה. אבל החוק הזה קבע ותבע, שאם יקרה דבר כזה, חייבת הממשלה למסור לכנסת הודעה, להסביר נימוקיה, לקיים דיון, לבקש אישור.

כדי להתחמק מן הנוהג הזה שנקבע בחוק אך לפני מספר חודשים, שלושה חברי כנסת העומדים להיות חברי ממשלה התפטרו מן הכנסת, ויישארו בממשלה. איזה מופת אתם נותנים לאזרחים מבחינת כיבוד החוק, הרוח שבו והאות הכתובה שלו. היו ציניקנים, גברתי היושבת-ראש, שהיו טוענים בשם עורכי-דין, מסוג מסויים, שהחוק נוצר כדי לעקוף אותו. מעולם לא שמענו שממשלה תיתן דוגמה לאזרחים כיצד עוקפים חוק. איך עשיתם כדבר הזה ? הבוחר נתן נציגות מסויימת למפ״ם. היא החליטה - שני חברים דגולים שלה לא להציב ברשימתה. משום כך, על אף החלטתו של הבוחר, צריך לצרף אותם לממשלה ? הבוחר נתן נציגות מסויימת לאחדות העבודה...

יוחנן בדר (גח״ל):

מפא״י נתנה נציגות לאחדות העבודה.

מנחם בגין (גח״ל): יש לה היום שלושה חברים בממשלה. משום כך צריך אחד מהם להתפטר מן הכנסת, כדי שבמקומו ייכנס חבר שלא נבחר ? הוא הדין למפא״י; הוא הדין לליברלים העצמאיים. הרי יש בכך פגיעה בכל יסודות המשטר הפרלמנטרי, בהכרעת הבוחר. בזה התחלתם.