הישיבה המאתים ושלוש של הכנסת החמישית יום שלישי, י"ב טבת תשכ"ג 8 ינואר 1963 חוק השיפוט הצבאי תיקון מס'3 תשכ"ג 1962

לפי הצעת החוק המונחת לפנינו, מוצע שבפני בית-דין צבאי ייתבע איש מילואים לשעבר ,,כשאינו בשירות". אני סובר שזו הצעה מוטעית, ואבקש בוועדה למחוק את הסעיף המוצע. איש מילואים לשעבר, שאינו בשירות הוא אזרח, הוא אינו חייל ואסור להחיל שיפוט צבאי על אזרח. איש מילואים שהוא בשירות, הוא חייל ומן הדין, שאם הוא פוגע בכללים של המשמעת, או בכל כלל שהוא חלק מהשיפוט הצבאי, יועמד בפני בית-דין צבאי.
אם אזרח, איש מילואים לשעבר, שאינו בשירות פוגע בחוק ייתבע בפני בית משפט אזרחי. בעיני הדבר הוא חשוב מאד. אמנם עשינו לפני 7 שנים בכנסת ובוועדה מאמצים חשובים - והמאמצים היו משותפים גם לחברי הקואליציה וגם לחברי האופוזיציה – כדי להבטיח ערובות לעשיית צדק גם בבית הדין הצבאי – ועדיין לא שמעתי תולנות רבות על הנוהל בביה"ד הצבאי מבחינת האפשרות של עשיית צדק. אף על פי כן אין להתעלן מן העובדה שלא הרי בי"ד צבאי כהרי בימ"ש אזרחי. שונה הוא הנוהל, ושונות במידה רבה הערובות לעשיית צדק. משום כך צריך תמיד לצמצם את תחולתו של חוק השיפוט הצבאי לחיילים. אם יש כורח, להרחיבו כפי שהסכמנו לגבי אזרחים העובדים במפעלים המשרתים את הצבא, למשל מייצרים בשבילו נשק או תחמושת – אין ברירה, אבל בצמצום מכסימלי.
אני חוזר איפוא ואומר שאם איש מילואים, שאיננו בשירות, פגע כפי שהוא עלול לפגוע, בחוק אין להביא אותו בפני דין צבאי. יובא בפני בית משפט אזרחי ואם יצא אשם בוודאי יבוא על עונשו...