הישיבה המאתים ושלוש של הכנסת החמישית יום שלישי, י"ב טבת תשכ"ג 8 ינואר 1963 חוק השיפוט הצבאי תיקון מס'3 תשכ"ג 1962

...בצבאות אחרים, הקורפוס של הקצינים שימש בבחינת כת סגורה עם מושים משלהם על מה שנקרא כבוד. כבוד הוא דבר גדול וחשוב, אבל אין צריך לקבל ביחס אליו את המושגים מן הימים ההם; אם קצין נכנס למאסר, אי-אפשר היה להעלות על הדעת שהוא עוד יפקד, ובאופן אוטומטי הורידו אותו מדרגתו והחזירוהו לשורות. לא כן אצלנו. גם מפקדנו באים מאותו נוער עברי מופלא שטוב ממנו לא קם לעמנו מימי בר-כוכבא, כולם אנשים פשוטים. יכול מישהו להכשל חס וחלילה ולחטוא, ואם יעשה כן יבוא על עונשו, אבל אין זאת אומרת שהוא לא ראוי לפקד; אולי לא יפקד עוד על אותה יחידה, אבל ביחידה אחרת שהיא איננה חייבת לדעת כי הוא קבל את העונש, מדוע איננו מתאים לפיקוד? יכול להיות שלא יהיה ראוי. אז בית-הדין הצבאי יחקור ויורה על הורדה מדרגתו. קשה מאד לבית-דין צבאי לדון חייל- מפקד לעונש מאסר ולאמר בפסק-הדין או בגזר הדין בערך את הדברים האלה: אנחנו מוצאים את האיש אשם, אנחנו דנים אותו על עבירתו לעונש מאסר, ואף על פי כן אנחנו מוצאים שלא צריך להוריד את דרגתו. יותר קל הוא לאמר את ההיפך: אנחנו מוצאים את האיש אשם, עבירתו חמורה מאד, אנחנו דנים אותו לעונש מאסר; ומשום שעבירתו היא כל כך רצינית, איננו מסתפקים בהכנסתו לבית הסוהר לתקופה מסויימת, אנחנו גם מורים על הורדתו בדרגתו.
אם תתקבל הצעת הממשלה, מה שאמרתי בחלק הראשון של הסברתי, בדרך כלל לא ייאמר, כי קשה מאד להשמיע דברים כאלה. יוצא איפוא שההורדה תהיה אוטומטית ואת זאת רצינו למנוע, מורי ורבותי ממשרד הבטחון. זה איננו צודק. זה עלול לפגוע ביעילות הפקוד. כל בן-אדם עלול לעשות משגה ולפעמים אפילו לעבור עבירה, והוא כמובן צריך לבוא על עונשו, אבל אם בית-הדין הרואה לנגד עיניו את האדם-המפקד, השומע עדים, בכל זאת איננו מוצא לנחוץ להוסיף על עונש חמור כזה, כמו מאסר גם הורדה בדרגה, שיוסיף להיות מפקד. אם יתברר שכל כך חמור החטא או הפשע, אז בית-הדין – הרי השופטים הם קצינים, מפקדים – יכתוב בגזר הדין במפורש: אנחנו מצווים גם על הורדה בדרגה. אני רוצה לאמר שבוועדה ידידי ואני נתנגד בכל תוקף לשינוי המוצע הזה, אנחנו חושבים שהוא לא בא להעמיק את המשמעת בצבא, הוא עלול להביא נזק חמור לפיקוד הצבא.