הישיבה המאתיים-ושבע של הכנסת השמינית – יום רביעי, כ"ב אב תשל"ה – 30 יולי 1975 – חוק יסוד: הצבא; חוק השיפוט הצבאי תיקון מס' 9 – תשל"ה- 1975

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ב אב התשל"ה, 30 ביולי 1975
מתוך:
כרך 74
נושאים:
ממשל - יחסי ממשלה-צבא. בטחון - צה"ל

סעיף אחד בהצעת החוק, כפי שהוגשה לנו, אני מבקש לשנות. כוונתי לסעיף 4: ״הממשלה תמנה את ראש המטה הכללי לפי המלצת שר הביטחון". במקום סעיף זה, אדוני שר המשפטים, אני מציע לכתוב: ״נשיא המדינה ימנה את ראש המטה הכללי על-פי החלטת הממשלה, שתובא לפניו על-ידי שר הביטחון".

יש מדינות שבהן נשיא המדינה מוכר כמפקד העליון של הכוחות המזויינים, בסמכויות אחרות, אם במשטר נשיאותי ואם במשטר פארלאמנטארי. היום אינני מביא הצעה כזו. אבל נראה לי שלכבוד הצבא ולכבוד האומה יהיה אם מינוי הרמטכ"ל באורח רשמי ייעשה על-ידי הנשיא.

אביא דוגמאות הנהוגות במדינתנו; הנשיא נותן מינוי לשופטים. הוא איננו בוחר בהם. המינוי הוא פורמאלי. את השופטים בוחרת ועדת מינויים. אין פה שום עירבוב של סמכויות. השופט איננו נתון למרותו של הנשיא, הנותן בידיו את כתב המינוי. השופט איננו נתון לשום מרות זולת זו של החוק. אבל לאחר שוועדת המינויים, כפי שנקבעה על-ידי הכנסת, קובעת שאדם פלוני יתמנה לשופט, כתב המינוי ניתן לו על-ידי נשיא המדינה. הסדר נאה. הוא הדין — מבקר המדינה, שאיננו נבחר על-ידי הנשיא אלא על-ידי ועדת הכנסת, ואחריותו היא בפני ועדת הכספים. אבל המינוי ניתן על-ידי הנשיא. הוא איננו אחראי בפניו. מאחר שמבקר המדינה צריך לבטא עצמאות השיפוט, כתב המינוי ניתן על-ידי נשיא המדינה.

אני סובר שנאה יהיה הסדר כזה לגבי ראש המטה הכללי. ודאי מרותה של הרשות האזרחית הנבחרת היא על הרמטכ״ל והיא על הצבא. כלל גדול בדמוקראטיה, ואנו נשמור עליו מכל משמר. אבל הממשלה תחליט מי יהיה הרמטכ״ל. לאחר שהחלטה זו תתקבל, יציג אותה לפני נשיא המדינה שר הבטחון, הנשיא יזמין את המועמד ואישים אחרים הקשורים בטקס זה ויתן לרמטכ״ל את כתב המינוי.

אני שב ומדגיש כי הסדר קונסטיטוציוני כזה, על- פי התקדימים כפי שנוצרו במדינתנו, יהיה נאה, יוסיף כבוד לצבא, למפקדו ולמדינה כולה.

אדוני היושב-ראש, אנו תומכים בהצעתו של שר המשפטים להעביר את הצעת החוק, חוק-יסוד: הצבא, לוועדה, ובה נציע הצעת תיקון זאת ואולי גם הצעות נוספות.

זה יום גדול לבית-הנבחרים הדן בחוק יסוד: הצבא, וביום כזה נאמר כולנו, על יסוד הניסיון ובאמונה בלב לגבי העתיד, ביודענו כי צבאנו יוסיף לשמור על עם ישראל, על חירותו ועל עצמאותו לדורי דורות — ביום הזה נאמר בלשון הימים המקובלת: כל הכבוד לצה״ל.