הישיבה המאתיים-וארבע-עשרה של הכנסת השמינית יום שני, ט״ו חשון תשל״ו – 20 אוקטובר 1975 – הודעת הממשלה על החלטת הוועדה לעניינים סוציאליים והומאניטאריים
אדוני היושב-ראש, הבורים יכולים לא לדעת וגזענים יכולים לא לרצות ללמוד. אך אנו נאמר להם היום הזה מהי הציונות.
מבחינה היסטורית הלא היא שיבת-ציון, חזיון אדיר, אולי אין כמוהו בתולדות אנוש. העם הזה שב לארץ-ישראל, אם אחרי 400 שנה, אם אחרי שבעים שנה, ואם אחרי 1,800 שנה. אבל הוא תמיד שב אל הארץ הזו. הוא תמיד שב אל מאין בא. במשך דורות רבים היתה שיגרת לשון לאמור: עמנו הוא חסר מולדת. לא היה יסוד לביטוי הזה. תמיד היתה לעמנו מולדת והוא אוהב אותה יותר מכפי שכל עם אחר אוהב את ארצו. ואת זאת הוא הוכיח בייסורים, בקרבנות, מקרוב וממרחקים. בנדודים ובשפיכות דמים, על המוקד ובשחיטות. בכל הזמנים, בכל התקופות ובכל הארצות התגעגע עליה, התפלל למענה, והאמין בשובו אליה. האסון של העם היהודי היה במשך כל הדורות האלה שמולדתו לא היתה מדינתו - ומשום כך במשך כל התקופות האלה נרדף על צוואר ובתקופתנו הושמד השמדה המונית. משום כך נוכח לדעת שמחוץ לארץ-ישראל אין לו קיום. ומשום כך בתקופת התקומה שב והחל לחזור אליה כדי להקים בה את מדינתו למען יהיו לו כל אמצעי ההגנה הלאומית לשמור על כבודו האנושי, למען חדש ימיו כקדם.
מבחינה מוסרית מה היא הציונות? הווי אומר, זה תיקון עוול שכמוהו לא נודע בתולדות אנוש. הבורים והגזענים יכולים לא לרצות לדעת, אבל אנו זוכרים מה מחיר שילמנו על שמולדת היתה לנו אך נעקרנו מעליה ומדינה לא היתה לנו. בעיני רוחנו אנו רואים את הדורות שעברו שבעה מדורי גיהנום ובעינינו ראינו את בני עמנו נסחבים אל מיתות משונות. שום עם לא שילם מחיר כזה בעד חירותו הלאומית כפי ששילמו העם היהודי. ולכן הציונות, שיבת-ציון, חידוש העצמאות העברית — אחד פירושם: תיקון עוול היסטורי שכמוהו לא נודע בהיסטוריה. תיקון עוול, אדוני היושב-ראש, הוא עשיית צדק בפשטותו. אלה שקיבלו שלשום את ההחלטה שואפים לחדש את העוול. בעקבות החלטתם היו רוצים למחוק את מדינת היהודים מעל המפה, למחותה מתחת שמי ה׳. הם היו רוצים לחדש את העוול. חידוש העוול הוא שיא הרשע. עליהם גם לדעת כי כדי לחדש את עצמאותנו במולדת היה עלינו ללחום. חירותנו לא ניתנה לנו; כבשנוה. היה עלינו לנהל במלוא משמעות המושג מלחמת שיחרור לאומי. אילו כהלכה נהגנו, היו יודעים כל איש ואשה וכל תלמיד ברחבי תבל כי כך ולא אחרת קמה מדינת ישראל.
