הישיבה המאתיים-וארבע-עשרה של הכנסת השמינית יום שני, ט״ו חשון תשל״ו – 20 אוקטובר 1975 – הודעת הממשלה על החלטת הוועדה לעניינים סוציאליים והומאניטאריים
נשים מבט פנימה. במשך שנים היתה המילה ציונות כמעט מילת זלזול ולגלוג. עלינו לחדש את האמונה בה, את הגאווה עליה, את גדולתה. עלינו לשאת את היסודות שלה בכל אמונת לבנו באזני הדור הצעיר ובאזני עמים אחרים. חלילה לנו להוסיף להשתמש בשמות מנכרים, להכיר בהם, שמא על-ידי כך במו-ידינו נערער את זכותנו על ארץ-ישראל. לכן צריך לשוב ולחדש את האמונה בציונות ואת הגאווה עליה ועל יסודותיה. לאמור: ארץ-ישראל שייכת לעם היהודי בזכות. זכות זו היא נצחית ואיננה ניתנת לערעור. רוב היהודים ישוב ויתרכז בארץ-ישראל. בארץ-ישראל כל תושב ללא הבדל מוצא, גזע, לאום ודת יחיה בשיווי זכויות, בחירות, בכבוד, בקידמה ובשלום. מתוך אמונה זו נצא אל העמים ונעלה על נס את הציונות כתנועת שחרור לאומי מופלאה, מצילה, גואלת — את גדולתה המוסרית ואת צדקתה ההיסטורית. כי את זאת אף זאת למדנו מפי הנביא: ״ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ״. זו הציונות.
