הישיבה המאתיים-וארבע-עשרה של הכנסת השביעית יום חמישי, כ״ט תמה תשל״א 22 יולי 1971 – החלטה בדבר תיקונים והוספת פרק בתקנון הכנסת
דברי הכנסת
נושא:
ממשל - יחסי רשות מבצעת-רשות מחוקקת, כנסת, ממשלה, פרלמנטריזם-
- להווי ידוע לכל בית ישראל, שמה שהממשלה מחליטה, הפרלמנט באופן אוטומטי מקבל. זה לא ייתכן מבחינת המעמד התיאורטי של הפרלמנט והממשלה. הפרלמנט מפקח על הממשלה ולא להיפך. נכון הדבר שהממשלה היא, על-פי המציאות, ההנהגה של הרוב בפרלמנט. לכן רצון הממשלה בדרך כלל נעשה על-ידי הרוב בפרלמנט, כלומר על-ידי הפרלמנט עצמו. אבל ההלכה צריכה להישאר, כי אם יתברר שהממשלה היא מעל הפרלמנט - מה תכנו של המשטר הפרלמנטרי? מה תכנו של הסעיף האומר שהממשלה אחראית בפני הפרלמנט? הרי זה תכתיב מוחלט.
- ב-1949, כאשר עדיין ישבה הכנסת על שפת ימה של תל -אביב, עלה ראש הממשלה דאז לדוכן והודיע על סדר-היום של הישיבה הבאה של הכנסת. נשמעו קריאות מכל עבר. הוא תמה מאוד: מה רצו ממנו? במועצת המדינה הזמנית היה תמיד מודיע על סדר-היום. הסבירו לו את ההבדל. מאז לא עלה שום ראש ממשלה לדוכן כדי להודיע על סדר-היום של ישיבת הכנסת. כי יש הבדל בין מועצת המדינה הזמנית ובין בית-הנבחרים. ראש הממשלה יקבע בשביל בית-הנבחרים אילו סעיפים יעמדו על סדר-יומו? על סדר-יומה של הממשלה — כן, על סדר-יומו של בית-הנבחרים — לא. זהו ההבדל. לאחר שנשמעו המחאות ההן, ידע כל ראש ממשלה את מקומו מבחינה זו. מעולם לא עלה על דעתו לקבוע מה יהיה סדר-היום של הכנסת.
- אני חוזר למושג The house as a whole שמשתמשים בו בפרלמנט הבריטי. יש והממשלה אומרת זאת, יש והאופוזיציה משתמשת באותו ביטוי, מפני שיש מעמד לבית-הנבחרים בתור שכזה, והוא מורכב מממשלה ומאופוזיציה, ולא מממשלה בלבד או מתומכיה.
