הישיבה המאה-ושמונה של הכנסת השמינית – יום שני, ד׳ כסלו תשל״ה 18 נובמבר 1974 – הופעתו של יאסר עראפאת באו״ם
נוכח תופעה מחפירה זו כפי שראינוה בעצרת האו״ם עלינו לפתוח במסע הסברה בקרב כל העמים שאולי כמוהו עדיין לא היה ובו לא עסקנו. אני מציע לקבוע את הכללים למסע ההסברה, למען לא רק נדע את דרכנו אלא גם נבין באיזו דרר להתגבר על מה שהתרחש לנגד עינינו באותו אולם שאורות חשמל דלקו בו אבל אפלה גדולה שררה בו.
ואלה הם הכללים:
1) ארץ ישראל שייכת בזכות לעם היהודי, מקדם ולעולם.
2) לא לקחנו משום עם כברת ארץ כלשהי. שבנו אל ארצנו שלנו.
3) אנחנו היהודים שחררנו את ארץ-ישראל משלטון נכרי קולוניאלי, שחררנוה בשארית כוחנו הלאומי אחרי השמדת מיליונים של בני עמנו ובדמם של טובי בנינו הלוחמים.
4) מאז נולדנו יהודים והיינו לציונים הננו מאמינים בשיווי זכויות של האדם והאזרח, ללא הבדל מוצא, גזע, לאום ודת; ועל-פי כלל מקודש זה הננו חיים ורוצים לחיות עם שכנינו הדרוזים והערבים — על-פי הלאום המוכר על-ידנו; עם המוסלמים והנוצרים — על-פי הדת שאנו רוצים כי יחנכו את ילדיהם במורשתה המקודשת להם.
