הישיבה המאה-ועשרים-ותשע של הכנסת הראשונה יום שלישי, ג ניסן תש״י 21 מארס 1950 – חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש״י-1950 – קריאה שניה

בפסקה זו מדובר במי ש״עשה את המעשה המהווה את העבירה תוך ציות לחוק, או לפקודה של רשות שהחוק מחייבו להישמע לה״ וכו׳. אני סובר, שהפסקה האחרונה, המדברת במי שעשה כמיטב יכלתו כדי להקל את חומרת התוצאות, באה להצדיק הקלה בעונש, אולם הציות לחוק שהביא להשמדת עם אינו יכול להקל את מידת האחריות — שהרי מוטלת החובה על האדם למרוד בחוק כזה...