הישיבה החמש מאות ושש של הכנסת השניה-חוק הבחירות לכנסת, תשט"ו-1954(המשך הדיון)

מדוע חושבים בכל זאת הוגי-דעות כי שיטת הבחירות היחסיות היא שיטה נכונה וצודקת ? יש פגם אחד בשיטת בחירות אזוריות, והוא פגם מכריע: שיטה זו נותנת אפשרות למיעוט בעם לזכות ברוב בבית-הנבחרים. כיום יש לממשלתו של ניר צ׳רצ׳יל מיעוט בקרב העם, אך רוב בבית- הנבחרים. האם משקף מצב זה את יחס הכוחות בקרב אומה ?

בתורכיה התקיימו לפני חדשים מספר בחירות לפי השי- טה ״הדמוקראטית״ ביותר — שיטת הבחירות האזוריות. האופוזיציה, קיבלה קרוב ל- 400/0 של הקולות, ואילו בפאר- לאמנט המונה למעלה מחמש-מאות חבר היא מיוצגת על-ידי פחות מארבעים חבר. האם זוהי דמוקראטיה, האם זה צדק, האם זה יושר, האם זה משקף את דעת האומה ?

איני בא לטעון כי שיטת הבחירת היחסיות היא ללא פגם. לדעתי, עדיין לא הומצאה, ואני גם מפקפק ״אם בזמן מן הזמנים תומצא שיטת בחירות ללא פגמים, אולם בשיטת הבחירות היחסיות suum cuique tribuere אני אומר זאת במיוחד לשר-הפנים; הוא בוודאי מבין את הפתגם הלטיני, בעברית פשוטה פירושו: לכל אחד כפי שמגיע לו... לכן נקבעה שיטה זו כשיטה המתקדמת, הצודקת. כל שיטה שלפיה חוסמים את פיו של הבוחר, אינה צודקת ואינה דמוקראטית. יש פגמים גם בשיטת הבחירות היחסיות, אך הפגם המכריע איננו בה