הישיבה החמש מאות ושבעים ושלוש של הכנסת השלישית-הצעת סיעת תנועת החרות להביע אי-אמון לממשלה

איך עמדנו במבחן נורא זה? בלילה ההוא, לאחר רדתנו מן הסיפון שטוף הדמים, קראתי לידידי, עוד מצאתי כוח לקרוא להם: לא תרימו יד על אח. גם היום לא. בשום מקום לא תפתחו באש. ואם יחדש האוייב את הסתערותו, נוסיף ללחום בו, ורק בו. אמנם ביום ראשון לאחר התועבה והזוועה היה לנו הרושם, כי הלוחמים המופלאים לא יוכלו להימצא בשורה אחת עם אלה שרצחו באכזריות איומה, את חבריהם, את אחיהם. לרגש זה, וכדי למנוע כל סכנה של שפך דם נוסף, ניתן ביטוי. אני מודיע על כך, בכל הכרת אחריותי: הביטוי היה מר ומצער.