הישיבה החמש מאות ושבעים ושלוש של הכנסת השלישית-הצעת סיעת תנועת החרות להביע אי-אמון לממשלה

עם הקמת הצבא החל, ללא דיחוי, משא מתן רשמי עם נציגיו של שר הבטחון, לא על הצטרפות חברי אצ"ל לצבא – זו הייתה מובנת מאליה, מוסכמת מראש ומרצוננו החפשי, ללא כל לחץ – אלא על צורת התגייסותם. משא ומתן זה הוליד הסכם רשמי בין האצ"ל לבין שר הבטחון בממשלה הזמנית. ראש מפא"י היטעה את מועצת המדינה לפני למעלה מעשר שנים והיטעה את הכנסת לפני שבוע, בהעלימו, כי הוא הסכים: א. – חיילי האצ"ל יצטרפו לצבא ישראל בגדודים, לכיתותיהם, מחלקותיהם, פלוגותיהם ועל מפקדיהם; ב. – לתקופת המעבר יקום מטה זמני, בראשותי, להשלמת הקמת הגדודים והכנסתם לצבא האחיד. זאת האמת, שראש מפא"י ניסה לסתור אותה או להסתירה.