הישיבה הארבע-מאות-ועשרים-ואחת של הכנסת החמישית – יום שלישי, י׳ טבת תשכ״ה (15 דצמבר 1964) – הודעת ראש הממשלה על התפטרותו – דיון

שמעתי ששר המשפטים לשעבר, יושב-ראש ועדת השבעה — אינני בטוח אם זה נכון — התבטא שבחוות-הדעת של היועץ המשפטי — אני מצטט — ״ישנה חוצפה ציבורית״ ; יש משהו אפילו גרוע מזה. יש בה התנקשות בריבונותו של בית-הנבחרים בישראל בתוך ״הילה״ של חוות-דעת משפטית כביכול. הממשלה איננה יכולה לבטל באיזו צורה שהיא, במישרין או בעקיפין, במפורש או מכללא, את המימצא של ועדת השבעה, לא משום שהממשלה החליטה על כך, אלא משום שהכנסת החליטה על כך. וחברי הממשלה כולם, אדוני היושב-ראש, מתחייבים בפני הכנסת לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולקיים את החלטות הכנסת. הממשלה מורכבת מראש הממשלה וממספר שרים, כל אחד מהם מוסר מעל במה זו התחייבות זו. פירוש הדבר שכולם יחד מתחייבים לקיים את החלטות הכנסת.