היקש שהיה לקל וחומר
"הסברנו לציבור, כי אין העם העברי יכול "לקפוץ" מעל חוקי ההיסטוריה. אין משחררים אדמת לאום בזהב; ואין רוכשים מולדת בכסף זרים. אמנם, החלום לכבוש את ארצנו בדרך "החובבים", בקניה, בעבודה ובשלום היה חלום יפה ונעלה, אך אין הוא חדל להיות חלום. ואוי לה לאומה, שאינה מטה אוזן לזעקת המציאות ואינה מקיצה בעוד זמן מחלומה המפתה. אומה כזו הולכת, על בניה ועל הזיותיה - למאידנק." "עלינו להטיל את מלוא כוחנו למערכה ולהפעיל ללא דיחוי את כלי ההתנגדות ההמונית. זוהי חובתנו הראשונה. וחובתנו השניה היא לנהל את מלחמתנו לפי כללים בהירים של איסטרטגיה פוליטית, שתלווה את כוחותינו המזויינים כך נבטיח שהמלחמה לא תתנהל למען "הסיפוק" שבה, ולא תהי מלחמה לזמן בלתי-מוגבל, אלא תהיה מלחמת חופש, שתוכתר בנצחון בתקופת זמן קצרה ביותר. וכל זאת לא למרות שהננו מיעוט כמותי בארץ מולדתנו, אלא דווקא מפני שהיינו לעם. העומד על סף השיבה אליה או הכלייה."
