היהודים בברית המועצות וישראל

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"א תשרי התשכ"ד, 9 באוקטובר 1963
מתוך:
עמוד 3

שאלה אחרת לגמרי היא זו של הדת. לו היו מוחזרים בתי הכנסיות שהפכו למועדונים, לאו דוקא לאחרונה אלא מאז המהפכה, ולו היו נבנים בתי תפילה, היינו יודעים, כי הישוב היהודי ברוסיה, לדורותיו, שומר על ייחודו ועל קשר עם עמו. ובכן תן פחדך על כל מעשיך; ובכן תן כבוד לעמך; ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים – החינוך, האוניברסאלי הלאומי הזה, הבוקע מן המילים הקדושות הנאמרות בפי בני עם אחד למושבותיו, הוא הדרוש לאחינו בברית המועצות. על השבת הזכות לתפילה ולביתה כדאי לנהל מערכה צבורית, עולמית בלתי פוסקת. אין איש יכול לומר, מה הם סכוייה הממשיים. אבל היא טבעית לחלוטין וביחוד בימים בהם האו"ם מקיים דיון על רדיפת בודהיסטים. בישוף צ'כי משתחרר אחרי ארבע עשרה שנות מאסר, כנסיות נוצריות מלאות מתפללים במדינות קומוניסטיות רבות, ומוסקבה משגרת משקיפים דתיים משלה למועצת הוואתיקאן.