הטלפון השבור של מר גלילי

מאמר עיתון: היום
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"ט אב התשכ"ו, 5 באוגוסט 1966
מתוך:
עמוד 3

ריבונות להפליא. לאחד מביטוייה האדירים שוב מלאו, לפני כחודש, עשרים שנה. שבת. 29 ביוני 1946 לפי ספירתם, עוצר. מצוד, מחנות צבא, גדודי שוטרים כיתות בלשים מכלאות גדרי תיל, מחנות ריכוז. קתות רובים מורמים ויורדים. רב בישראל נסחב בעיצומה של השבת, אל הרכב הוא בין מנהיגי הריבונות (לא הרבנות) המוטלים מאחורי סוגר ובריח. אך אולי לא זה העיקר. יכול אדם להיות חופשי בנפשו, גם בכלאו אך לא כאלה מלבד מעטים היו ריבונינו המאורגנים, הספיקה אותה שבת "שחורה", כדי שיצוו על ארגון ההגנה לנטוש את מערכת השחרור לתוכה נכנס תשעה ירחים לפני כן. ולא עוד אלא שמכה אחת, לא כל כך קשה, דיה היתה, כדי שהמנהיגים הריבוניים לחלוטין ישובו ויטיחו לכולאיהם, למען ישחררום, כי יחדשו את המלחמה ב"טרור", קרי את שיתוף הפעולה, הריבוני ביותר, עם השלטונות הנכריים נגד הלוחמים העבריים. לא אבה המרצה הנכבד להסביר, מה היה על ריבונותנו הממלכתית לו בדרך ההיא, שלו וחבריו, היינו מוסיפים, כל יום להיות יותר ויותר ריבוניים.