החל הויכוח הכללי בקונגרס הציוני הכ"ה בירושלים מ. בגין : יש להחיות ולא לפרק את ההסתדרות והתנועה הציונית

על אבני הצדק נבנה את מדינתנו ואת חיינו. ובהקשר זה עלי לומר שאחד החזיונות הנהדרים והאדירים במדינת ישראל היא מערכת השיפוט שלנו. דייני צדק יש לנו, שופטי אמת, גאוותנו עליהם. ואנו כולנו תרמנו להעלאת המשפט בישראל לבל יהיה תלוי , יהיה עליון, עצמאי... משום שהצדק הוא קטגוריה מוחלטת היא פועלת מחוץ, מעבר, שלמה...שהצדק הוא קטגוריה מוחלטת, היא פועלת מחוץ מעבר, מעל לזמן. זאת ההוכחה. אבל האם זו היתה אשמת השוא היחידה שהוטלה בימינו לנגד עינינו על בני דורנו, לא רק על יחיד, גם על ציבור שלם? אנחנו לא ננהג איפה ואיפה. אנחנו לא נהגנו איפה ואיפה כלפי יריב, תבענו צדק... אין אמותיים לצדק, - אמה. אין אמיתותיים – אמת. ולכן - צדק בכל מקרה. עשו למען העניין שהוא המופשט ביותר והמעשי ביותר, הפשוט ביותר והנשגב ביותר, העמוק ביותר והנעלה ביותר, זה העניין שבשמו עלו אבותינו למוקד ומלמענו נפשך דמנו כמים מדור לדור, זה העניין הנותן טעם לחיינו, קדושה למאמצינו, גדולה לשאיפותינו; שמו – צדק.