הדוגמא הצ'כית
סקרנו בקצרה את העבר הצ'כי, הרחוק והקרוב, לא כדי להטיל דופי בעם של מסריק. זהו אחד העמים "הקטנים-הגדולים" עם חרוץ ואמיץ, למוד הסבל ויודע ספר. הזכרנו את תולדותיו, כדי להוכיח, כי אפילו עם "ריאליסטי" זה לא רצה לסמוך על חסד זרים וכוחם, וניסה ברגע האחרון להשתחרר, ע"י מאמץ צבאי עצמאי, מכבלי השעבוד. לפני כניעת הגרמנים, פרצה, כידוע, בפראג התקוממות המחתרת הצ'כית, שיצאה להלחם בגרמנים והקריבה, בקרבות רחוב, קרבנות יקרים. נהרגו חמשת אלפים לוחמים צ'כיים. נשפך דם רב.
למה עשו זאת הצ'כים? מה היתה "התבונה" שבמלחמתם זו? מה טעם בקרבנות אלה? הרי היה כבר ידוע להם, כי גרמניה נשברה וכי האמריקאים מזה והרוסים מזה מתדפקים על שערי פראג? האם לא יכלו לשבת עד הסוף בשקט ולחכות לשחרורם ע"י הצבאית האדירים?
בודאי שיכלו. אולם לא רצו. מפני שאף הם, ה"ריאליסטים" המובהקים, רצו להוכיח, כי שחרורם בא להם לא מידי זרים, על כל פנים לא מידי זרים בלבד, אלא מידי לוחמיהם וחייליהם, ועל מזבח "הטרוף" הזה הקריבו אלפי בנים נאמנים.
