הבורחים הערבים לא יוחזרו (הרצאה על המצב המדיני במועצת החרות ד בכסלו תשכד

נשתמש במושגים של נשק מקובל ובלתי מקובל. מה פרושו של נשק מקובל, אם המדובר באפשרות של שימוש בו? פרושו של נשק כזה הוא בהפעלתו במערכת שדה לעומת זאת, נשק בלתי מקובל אפשר להפעיל אותו גם בלי מערכת שדה ובודאי שאפשר להעיל אותו לפני מערכת השדה. משל למה הדבר דומה? הפגזה כבדה של ארטילריה בימי מלחמת הועלם הראשונה לפני הסתערות של חיל הרגלים על חפירות ההגנה.

האם יש לנו יסוד לחשוש מפני מערכת שדה מצד הערבים? ודאי, כל מלחמה היא אכזרית וגוררת קרבנות ובשבילנו בדור הזה אין דבר יקר יותר מדם יהודי, אבל מבחינת קיומנו ועתידנו, לפי מלוא הכרתנו, אין לנו שום סיבה לחשוש ממערכת שדה אפילו היו אוייבינו מאוחדים נגדנו. אינני מתכוון לשום מיסטיקה. מצביא גדול אמר שהיחס הסגולי במערכת שדה בין הרוח ובין החומר הוא של 1:3, ומי כמונו יודע שיש אמת בכך. נפנה לעובדות:
א. הצבאות הערביים אינם יכולים להיות עוד במשך שנים רבות אלא מקצועיים. הם אינם יכולים לקיים את האחוז המקובל של כושר הגיוס. *** (לא ברור – ד.ב) צבאות מקצועיים שעליהם עומדים המשטרים, על ידם הם מופלים ומוקמים, מספרם מצומצם לפי טבע הדברים.
ב. לעולם לא יוכלו לשלח בנו את כל צבאם יחד, כי יש להם בעיות פנימיות. אינני צריך בפני צבור זה להסביר, ביחוד היום, מה הן הבעיות המדיניות של עירק וסוריה, אלג'ריה וגם של מצרים שתהיינה קיימות זמן רב, ותחייבנה להחזיק חלק ניכר של צבאם בארצותיהם למען שמור על המשטר.
ג. לנו הקוים הפנימיים, לאויב הקוים החיצוניים. תמיד נוכל להעביר, ובמהירות רבה, כוחות לנקודה המכרעת, כדי ליצור אפילו עליונות מספרית. הצב שלנו צבא אזרחים הוא וכושר הגיוס של האומה עולה על 10%. ברור שאפילו האומה הקטנה הזו תוכל, במערכת שדה, לשלוח נגד כל אויב מאות אלפי חיילים עבריים. אין לנו שום סיבה לחשוש מפני מערכה כזו ואם היא תפתח, לא ישמידונו; להיפך, אנו נשחרר את ארץ ישראל כולה במערכה כזו.

אך נשק הקרוי בלתי מקובל, אפשר להפעיל גם בלי מערכת רגילה ועל ידו לגרום לאבידות בנפש ולחורבנות (כך במקור – ד.ב) שאין כלל לשער אותם. לכן, מישהו אומר, לאור פעילותם של המדענים הגרמניים במצרים, שהסכנה האמתית הצפויה לנו היא מהנשק המקובל, הזורם למדינות ערב, הוא חוטא לאמת וחוטא לבטחוננו, כהרי פרוש המילים הוא ששום סכנה אינה צפויה לנו מנשק בלתי מקובל. עלי להוסיף, כי לו מישהו היה אומר שאינה צפויה לנו סכנה מהנשק המקובל, הזורם לאויבינו, אף הוא היא חוטא לאמת. צפויה לנו סכנה גם מסוג מקובל של נשק וגם מסוג בלתי מקובל. אבל כאשר אתה שואל מה הסכנה הגדולה יותר, ההתבוננות מחייבת לומר, כי הסכנה הגדולה יותר היא מן הנשק הבלתי מקובל והוא הולך ונוצר בידים גרמניות במצרים. כל כמות של נשק מקובל, ותבוא ממקור כל שהוא, אין בה משום תמורה צבאית לנשק הבלתי מקובל. משל למה הדבר דומה, לוא אויבינו היו מצוידים ברובים ואנו כנגדם היינו ממלאים מחסנינו באקדחים. שום כמות של נשק מקובל איננה יכולה לתרום לסילוק הסכנה של נשק בלתי מקובל, כי זו ממד אחר, זו לא כמות אחרת, זו איכות שונה.

ברור איפוא שנגד אותו נשק בלתי מקובל יכול לעמוד מצידה של ישראל רק נשק מסוג זה. ומן הבחינה הבטחונית הזאת סבורים אנו שישראל לא רק זכאית, אפילו חייבת, להודיע, שהיא תעשה ככל האפשר כדי לצייד את צבאה בנשק מכל סוג שהוא. כי אויבינו אומרים במפורש שהם רוצים להשמידנו ועושים את ההכנות לכך.