האות מרומא

 "לטיטוס: כן, לטיטוס השוכן ברומא העתיקה, לטיטוס שהחריב את מקדשנו והיגלה את עמנו. השמעת טיטוס את רעם הפצצה, שנפלה לא הרחק משער הנצחון שלך? לפני אלפים שנה עמדת בירושלים הנצחית עטור זר נצחון וציווית לחקוק מטבעות עם יודאאַ קאַפטא, יודאאַ וויקטא, יהודה הנלכדת, יהודה המנוצחת. חשוב חשבת, כי לא עוד תקום יהודה לתחיה. והנה, אחרי ששים דורות הופיעו בחוצות רומא שלך, רומא האדירה, רומא המנצחת, חיילים עברים: לא כשבויים, לא כגולים, אלא כלוחמים נטולי פחד ולמודי קרב והנחיתו מהלומה ליורשיך, אויבי עמם ומשעבדיו. אמנם, לא נגד הארץ שבאדמתה הנך שוכן, הופנה נשקם. עם ארץ זו אין לנו עוד ריב. להיפך, רגשי ידידות שמורים לה בלבנו, לארצו של אורסיני, לארצו של גאריבאלדי, שהושיטה עזרתה לגולי עמנו. הנשק העברי הופנה הפעם נגד קיסרות אחרת, שירשה, במסע הגזל שלה, ארצות רבות מקיסרותך. ואף זאת ירשה ממנה: את השנאה אל עם ה'; ואת הרצון לגזול ממנו את ארצו. השמעת טיטוס? הקרבות בירושלים והפצצות ברומא מבשרים לך, כי יהודה היא בלתי מנוצחת, כי נצחית היא יהודה, ואין להכריתה, כי יהודה קמה לתחיה בדם חייליה, בהסתערות מורדיה, בנצחון משחרריה."