דרכי ההגשמה(2)

מלחמת שחרור לאומית היא מלחמה צודקת, המתנהלת על-ידי עם משועבד נגד מעצמה זרה, שהשתלטה עליו ועל ארצו. מאחר שהמעצמה הזרה מחזיקה בארץ שהיא כבשה בכוחה המזויין-אחרת אפשר היה לגרש את נציגיה בן-לילה - מן ההכרח שמלחמת-השחרור תלבש אופי של מלחמה מזויינת, של מלחמה בכח הנשק, נשק החופש כנגד נשק הדכוי. הכח, אשר העם המשועבד מקים כדי לנהל את מלחמתו נגד המשעבד, נקרא צבא שחרור.

אולם מלחמת שחרור אינה מתנהלת רק בכלי זיין צבאיים ואינה מוגבלת להתמודדות פיסית בין כוחות הדכוי לבין כוחות השחרור. מלחמת שחרור מקיפה שטחים רבים וצבא השחרור משתמש בכלי זיין שונים. זהו צוו המציאות בתקופה שבה משתמשים לא רק בצבא - כבכל מלחמה בין מדינות גדולות או קטנות-כי אם גם במכשירי התקפה או במכשירי התגוננות אחרים: פוליטיים, כלכליים, תעמולתיים וכו'. זהו גם סיכויה של מלחמת השחרור, באשר רק לעתים נדירות מצליח צבא שחרור של אומה משועבדת לעלות, מבחינה פיסית, על צבא הכבוש של המעצמה המשעבדת. ואילו בעזרת בעל ברית העוזר מלכתחילה, או המושיט עזרה תוך כדי ההתנגשות המכרעת, יכול גם יכול צבא השחרור להכות את האויב ולהוציא מידיו את השלטון על הארץ.