דרכה של ממשלה לאומית ליבראלית הנאום המלא בפתיחת הועידה הארצית החמישית של תנועת החרות בהיכל התרבות בתל-אביב 24/11/1958

רביעית – נערוך שינוי יסודי במעמדו של הש.ב. שרותי בטחון פנימיים חשאיים הם, בימינו כוח בל יגונה. אבל העם, המאמין, כי באחרית הימים לא ישא גוי אל גוי חרב, זכאי אף חייב, להביא את אמונתו, כי יבוא יום ולא ישלח גוי אל גוי מרגל; ויבוא יום ולא תשלח ממשלה בלש אחר אזרח. אבל, לעת עתה היום הזה נראה רחוק. לכן דרושים שרותי בטחון פנימיים חשאיים. אולם, הש.ב. שלנו, אם מותר לומר כך, משלב שני תפקידים ושני פיקודים בבת אחת: את התפקיד של מלחמה נגד תככי האוייב החיצוני ואת התפקיד של שמירת בטחון הפנימי. אנחנו חושבים, ששלוב כזה מביא נזק חמור לתפקיד העיקרי המכריע של כל שירותי הבטחון; להלחם במרגלים ובמחבלים, באויב הרוצה לכלותנו. נוסף על כך, שילוב כזה הוא מסוכן מאוד לחרותו של האזרח ובטחונו האישי. בארצות-הברית של אמריקה קיים מוסד ששמו "סוכנות המודיעין המרכזית", וקיים מוסד נפרד ששמו "הלשכה הפדרכלית לחקירות". הסוכנות הראשונה – כלפי חוץ; הלשכה השניה – כלפי פנים. שני אנשים נפרדים עומדים בראשם. בינהם, כמובן יש קציני קשר. אצלנו, בידי אדם אחד, האוהב משום מה לעסוק בבילוש וריגול ובכל הדברים נעימים אחרים, התרכזו שני התפקידים האלה. בהפרדתם אנחנו רואים צורך חיוני למדינת ישראל, גם לבטחונו, גם להבטחת חרות אזרחיה. אנחנו נציע, כי יקום שרות בטחון חיצוני מיוחד, שיימצא תחת פיקוחו של המטה הצבאי, ויקום שרות בטחון מיוחד שימצא בתוך מטה בילוש, אין זאת אומרת שצריך תמיד להיות ראש ממשלה, העוסק בדברים כאלה.