בתעלת המשגים
מאמר עיתון:
חרות
מן השמוש במונחים אלה יוצא, כי אנו מאשימים את עצמנו מראש בתכניות תקפניות. מה לישראל כי תהיה קטיגוריה של עצמה? מה לה כי תאשים, אפילו חלק מאזרחיה, כתקפנות, בעוד אשר ידוע לכל כי אוייבינו היו ונשארו תקפנים? ואם בכל זאת, יהיה צורך או הכרח, אף תחת הממשלה הזאת, לצאת למבצע, לא של בגמול, אלא של הגשמה, של שחרור, של חיסול בסיסי ההתקפות (הצעות "חרותיות" הקפתקניות כאלה כבר הוצאו,כידוע בממשלה גופא)- למה לנו לכתוב, לפני המעשה, במו ידינו על מצחנו את השם הקשה: תקפן? כלום לא מוטב, כלום לא מן החכמה היא להשאיר בידינו, בעוד אנו עומדים על נפש האומה, את חופש הפירוש וההסברה של המושג "הגנה עצמית?