בשין ובעין
מאמר עיתון:
חרות
... בתקופת הסזון, הרשום לדיראון בזיכרונם של חברי ה"הגנה" לא פחות מאשר בזיכרוננו, ניסו מר דוד בן גוריון, מר משה סנה ומר יגאל אלון, כל אחד לחוד וכולם בצוותא, להחדיר את ההכרה בקרב חלק מן הנוער, כי מצווה פטריוטית היא להלשין בפני הרשות ולהסגיר בידי הבולשת הבריטית אנשי אצ"ל. אנחנו מנענו אז מלחמת אזרחים הדדית, שהייתה ממיטה שואה היסטורית על האומה, על ידי כך שהשלמנו למעשה עם מלחמת אחים חד צדדית- נגדנו. ההכרעה הייתה מן הקשות בחיינו; המחיר ששילמנו היה מן הגבוהים, שאפשר היה לשלם למן עתיד האומה. הכרענו ושילמנו. וגם ממבט אחורנית אומר בכל ההכרה ובלי היסוס: כדאי היה!
