1963-11-01 מה נשתנה מן הימים, בהם נכתבו רשימות תקיפות אלה ובין היום, בו «ןוברה האלגיה מרטיטת הנפש על האוטובוס ועל האשה הערביה ועל רשיונה המבוקש באצבעות רועדות ועל הבושה בלב ועל העינים המושפלות? מי יודע, אולי תרדמה נפלה עלינו בראשית העשור השוטף, ישנו ולא שמענן ולא ראינו את מצעד התמורות האדירות שחלו מסביבנו ובתוכנו. אשתקד, עוד איים נאצר בהשמדת ישראל לאחר שישלים, לפי הערכתו, את הכנותיו. השתא הוא קיבל את ההזמנה לנהל דו־שיח מצרי-ישראלי על תכניתשלום, על השקיית שדות, על הפריית שממות, על פיתוח תעשייתי וכן, מתוך קרבה אידיאולוגית, על סוציאליזם של ימינו ובימינו. לפני שנה, הקשיבו רוב התושבים הערניים במדינת ישראל לתחנות השחר בקהיר בדמשק ובבירות ואזניהם נתמלאו קריאות תגר והבטחות שחרור. בשנת תשכ״ד שינו בירות ערב את טעמן.
