בעל השררה נושא החן

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"ד חשון התשכ"ד, 1 בנובמבר 1963
מתוך:
עמוד 3

נשוב לבית הנבחרים שלנו. מדוע הושם דגש כה חזק בהערכה, כי ראש הממשלה החדש, בהופיעו מעל במת הכנסת, אינו מעליב ואינו יוצא מכליו? כבר למדנו, כי התנהגות כזו צריכה להיות מובנת מאליה. ההסבר היחיד הוא, שעתונאינו רצו להדגיש, כי בעוד ראש הממשלה הקודם נהג לרתוח ולקצוף ולפגוע, הרי מי שבא במקומו נמנע מכך. שפיר. אבל אם זהו המצב, ילמדונו רבותינו, מדוע הם לא העירו, אלא במקרים נדירים ביותר, על הקצף ועל הריתחה ועל היציאה מן הכלים שעה שהן היו מנת פיו של ראש ממשלה בישראל? השכל הישר מחייב לומר, כי יש צורך לגנות אדם, אם הוא מגדף, אבל אין סיבה לשבח אדם, על שאינו מגדף. מעצבי דעת הקהל שלנו עשו להיפך. כאשר ראש הממשלה דאתמול היה מחרף ומעליב היו קוראים לכך ,,פורמה". כאשר ראש הממשלה דהיום אינו קורא לחבר כנסת ,,איש מסויים", רבה תהילתו. וההסבר מהו? אין זאת שהשררה היא, אצלנו, מקור החן.