בישיבת פגרה חגיגית של הכנסת הצעת חוק יסוד: הממשלה – לוועדת החוקה, חוק ומשפט

מאמר עיתון: היום
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ט"ז אלול התשכ"ו, 1 בספטמבר 1966
מתוך:
עמודים 1,2
talk us
הדפסה
שלח
בסעיף 5 הוברר שראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת. אולם חבר ממשלה — לאו דווקא. סעיף זה מתחבר עם סעיף 21(ב), הקובע כי אם שר שהוא חבר כנסת, מתפטר מכהונתו בכנסת, רואים אותו כאילו התפטר מן הממשלה. כידוע לכנסת, סעיף זה נלקח מחוק אשר הכנסת החמישית בשלהי קיומה קיבלה אותו, על-פי יזמתה של האופוזיציה הראשית.אולם אנו שמנו לב שהממשלה עקפה את החוק בטרם נתכוננה. זוהי דוגמה רעה מאד לאזרח אם הממשלה מלמדת אותן מה שניטה פעם ללמד אותו — איך נאמר — ״עורך-דין פינתי״. לאמור, שהחוק נוצר כדי לעקוף אותו. כוונת החוק, כפי שנתקבל בכנסת החמישית, היתה שאין לסבול מצב שבמשטר פרלמנטרי תקום ממשלה אכסטרא- פרלמנטרית, אם לא ברוב, הרי בחלק ניכר של חבריה.
ודאי, גם חבר כנסת אשר הוא חבר ממשלה, המתפטר מן הכנסת — ועל-ידי כך הוא מתפטר מן הממשלה — יכול לשוב ולהיות חבר ממשלה, אבל אז תצטרך הממשלה להסביר לכנסת מדוע התפטר ממנה ונשאר יושב בשורה ראשונה. אין שום הסבר אחר אלא נסיון הערמה על רצון הבוחר כדי להכניס חבר אחר ברשימת המועמדים של סיעה מסויימת. מתפטר חבר הממשלה מתפקידו בכנסת וחוזר לממשלה. זהו הסבר קלוש מאד, פוגע מאד, ואני משער שהממשלה תחשוב פעמיים - וכל ממשלה צריכה להרבות לחשוב — לפני שהיא תעשה צעד כזה.