בדברו על משפט פראג פנה מ. בגין לחניכיו של אורן: הרפו מהדגל הזר – דאגו לעמכם
מאמר עיתון:
חרות
לא, אין זה ה,,אינקומוניקאדו" הרגיל. זהו בידוד משוכלל ככליל השכלול, בידוד מוחלט. בקור של עו"ד ושל בן משפחה? חקירה פומבית? ,,הקידמה הריאקציונית" לועדת ,,למשפטים קדומים" אלה. אין עתון-לא חוקי ולא בלתי חוקי-אין עלון, אין ולא ייתכן שיהיה רחש לחש על מה שאמר החשוד, האסיר, הנאשם, הנידון. וכך מדי לילה בלילה מוחדרת בלב הנידון הכרה של חוסר כל תועלת בהתנגדות לחוקר הדין.