בגין לבן-גוריון: ,,אתה שיתפת פעולה עם המשעבד; שפכת דמי נקיים"

אחד הסעיפים, שהוקרא ע"י ראש הממשלה, מן ההסכם ההדדי, החפשי, אמר: האצ"ל לא יתקיים כארגון מזויין בתחום ממשלת ישראל. האם הכנסת שמה לב למלים ,,בתחום ממשלת ישראל"? המקריות הן? ירושלים היתה עדיין, בהסכמתו של מר בן-גוריון, מחוץ לתחום. משום כך לא הוקם שם הצבא העברי, אלא הוסיפו להתקיים ההגנה, אצ"ל ולח"י. כולם נלחמו למען הצלת העיר. לכל בנינו כבוד ויקר. אולם, הן הוסכם במפורש, עם הממשלה הזמנית, כי האצ"ל יוסיף להתקיים בירושלים עד הכללתה במדינת ישראל. ולגדוד המהולל הזה- שבלעדי פעלו ודמו וגבורתו היתה גם ירושלים החדשה נופלת בידי האוייב, כפי שהיתה נופלת בידיו בלעדי פעלם, דמם וגבורתם של חברי ההגנה ולח"י –לגדוד המהולל הזה יעיז המשמיץ הרשמי, שלא מצא מלה אחת של הכרה לגבורתו ולהקרבתו, לקרוא בשם ,,צבא מפלגתי"? אחר הדברים האלה באה ,,אלטלינה". איך אמר ראש מפא"י? הוא רוצה ש,,הדור הצעיר , אשר לא ידע את יוסף, ילמד מה התרחש בימים ההם". אני מסכים: הדור הצעיר שלא ידע את קין, ילמד מה התרחש בימים ההם. ביחס לאניית הישע והנשק, אקבע היום עובדות יסוד. אך הצעה לי אליך, מר בן-גוריון, מעל במה זו שבאת והאשמת אותי בתכנונה ובארגונה של מרידה מזויינת. זוהי האשמה חמורה מאד. ואילו אני, בהתאם לאמת, מאשים אותך בהעלאת האשמת שווא ועלילת דם. אני מאשים אותך בקשירת קשר וחרישת מזימה בסתר להרג והשמדה; אני מאשים אותך בהשמדת נשק עברי, שאלמלא השמדת אותו, היו ניצלים חייהם של מספר לא נודע של חיילים עבריים בחזיתות המלחמה; אני מאשים אותך בסיכון חייהם של אלפי תושבי תל אביב ע"י הפגזה והצתה, ליד חופי העיר, של אניה מלאת תחמושת וחמרי נפץ; אני מאשים אותך בנסיון שלישי להצית אש מלחמת האזרחים בישראל, בעוד האויב עומד בשער; אני מאשים אותך ברצח של עשרים מתנדבים בעם, טהורים וקדושים.