ארץ ישראל – פצע פתוח בגוף האימפריה הבריטית? – לבואו של הפילדמרשל גורט
כרוזים
לונדון הדגישה, בהדיחה את מק-מייכל ובמנותה את לורד גורט במקומו, כי היא מתיחסת ברצינות מלאה לארץ ישראל ולכל הקשור בה. ולונדון אינה טועה הפעם...ומבחינה סובייקטיבית שמשו החדשים האחרונים הוכחה מעשית, כי ארץ קטנה וגדולה זו עלולה להיות פצע פתוח בתוך הגוף הגדול. קרו בה, במשך החדשים הללו, מקרים ללא תקדים. בפעם הראשונה התחילו יהודים להתקומם נגד שלטון בריטי;ולתופעה זו, לעצם התופעה, נודע כנראה ערך רב בעיני המדינאים הבריטים.
מלחמת הנוער העברי היא עדיין בהתחלתה. פעולות הקרב שלו... פוגעות במידה ניכרת בפרסטיג'ה האנגלית לא רק בארץ ישראל, אלא בכל המזרח התיכון. השלטון הבריטי – ככל שלטון אימפריאלי – אינו יכול להסתמך על כוח פיסי בלבד; הוא מושתת בעיקר על פרסטיג'ה, על הפחד של ה'נייטיבס' מפני נציגו של הכוח ולא רק מפני הכוח עצמו... ובאותה מדה שעולה קרנם של היהודים האלה, ה"מוסקובים" החדשים, בעיני עם הארץ ושכניהם – גם על אספקט זה של הפעולות אסור לשכוח – יורדת קרנם של השליטים ה"עליונים", שנתקלו שוב, בשלטונם הקולוניאלי, באנשים, המצויידים במוח, יצירם של אלפי שנות תרבות, בארגון אירופאי ובאומץ לב.