אנחנו, מוחצי המשעבד הבריטי

אולם הפרדת הסמכויות בלבד, לא תפתור את הבעיה בשלמותה; יש להבטיח בקרת צבורית עממית מתמדת על מעשי השלטון והחלטותיו. הממשל הפרלמנטרי – מה יסודו? יסודו הוא באחריות אמתית של הממשלה בפני בית הנבחרים. אולם, הממשל הפרלמנטרי מבוסס על נציגיות מפלגתיות גם בממשלה וגם בבית המחוקקים, והנסיון מלמד, לא רק באצנו, אלא גם בארצות אחרות, כי ההשתלטות וההתבצרות המפלגתית בתוך מוסדות המדינה למיניהם, הופכות לעתים את הקערה על פיה. במקום שהממשלה תהא אחראית בפני הפרלמנט, הופך הרוב בפרלמנט לכלי שרת בידי הממשלה. במקרה זה לא תועיל הפרדת הרשויות; צורת השלטון תשאר אמנם פרלמנטרית אך תוכנו יהיה טוטאליטרי. כל מפתחות השלטון יהיו בידי המחזיקים בו; השררה תשתולל ותתנשא מעל העם – ומי יעצור בעדה? בכדי למנוע סכנה זו שהיא מוחשית מאד, ביחוד בארצנו, יש להעניק להמוני העם הן את הזכות החוקית והן את האפשרות המעשית להכריע במישרין, ולא רק ע"י הנציגים הנבחרים לתקופה ממושכת, בבעיות החיונית של האומה והמדינה. זהו חוק הקובלנא העממית, או חוק משאל העם, או בלועזית, חוק הרפרנדום, שימנע את הפיכת הפרלמנט, ויהיה הרוב בתוכו אשר יהיה, למועצה מפלגת ממושמעת ונכנעת על ידי רבי השלטון. חוק הרפרנדום, שהוא אפשרי ומועיל במדינה קטנה, יפעיל את המוני העם, ויכניסם במעגל החיים הפוליטיים, יעלה את הבנתם ואת ערנותם ויצעידנו קדימה לקראת הקמת ממשל עממי אמתי.