אל ננתק את הקשר בין עמנו לבין אלוהי אבותינו

טענתי היא שיש להפריד במדינת ישראל בין citizenship או אזרחות לבין לאום ודת מאידך גיסא ועכשיו ניצבת השאלה, אם ביחס ליהודים אפשר להפריד בין לאום ובין דת. אני מביע את הכרתי: אין להפריד ביחס ליהודים בין לאום ודת, אי אפשר להפריד, אסור להפריד, לא יתכן שנפריד. יש מי שזכאי לשאול: למה? יש עמי תרבות גדולים שבהם קיימת הפרדה כזאת. יכול להיות צרפתי קתולי, פרוטסטנטי, מוסלמי; יכול להיות ערבי מוסלמי ונוצרי, יכול להיות הודי ברהמני, בודהיסטי, מוסלמי, נוצרי. למה אין להפריד אצלנו? בהעלותי את השאלה הזאת, אני נזכר בשיחה שנתקיימה פעם בין זאב ז'בוטינסקי לבין מדינאי והוגה דעות צרפתי גדול, דה-מונזי. המדינאי הצרפתי אמר לזאב ז'בוטינסקי: אני מקבל את כל תורת הציונות, אני מבין את שאיפתכם לשוב לארץ אבותיכם, אני מכיר בזכותכם להקים מדינה; דבר אחד אינני יכול להבין, אינני מקבלו: למה לכם עברית? ישנן שפות תרבותיות כבירות, עשירות; העברית היא שפה מתה במשך דורות רבים ; למה לכם העברית בארץ ישראל? זאב ז'בוטינסקי חשב קמעא והשיב: ככה. אמר דמונזי: עכשיו אני מבין, והוסיף: אכן, יש שאלות שביחס אליהן חוסר ההסבר המילולי הוא ההסבר. אבל את התשובה הזו ביחס לאי-הפרדה בין לאום ובין דת, כאשר המדובר ביהודים: ,,ככה"...